עדכוני חקיקה

עדכוני חקיקה

הצעת החוק החדשה מתייחסת לחוק חובת מכרזים החל על התקשרויות חוזיות של גופי המדינה כמו: משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות, עם גורמים חיצוניים. כיום, במכרזים ממשלתיים יש סמכות לתת עדיפות לגורמים שונים.

הצעת החוק מבקשת להוסיף סעיף שיאפשר לקבוע שבמכרזים תינתן עדיפות לגופים וחברות המעסיקות אנשים עם מוגבלות. לחילופין, לדרוש שהעסקת אנשים עם מוגבלות תהיה תנאי סף להשתתפות במכרזי המדינה.

במושב הכנסת בחודש הבא, ייערך דיון בהצעת החוק לצורך קריאה טרומית

במסגרת תקנות החוק לשוויון זכויות  לאנשים עם מוגבלות, הקים המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתמ"ת שירות חדש: מרכז תמיכה למעסיקים שמטרתו לקדם שילוב תעסוקתי של אנשים עם מוגבלות בעבודה, מתוך הבנת היתרונות הכלכליים והחברתיים שיש בהעסקתם.

 

יתרונות אלו באים לידי ביטוי במגוון תחומים כגון: נגישות לעובדים מקצועיים, איכותיים ומסורים, חסכון בעלויות גיוס כוח אדם באמצעות חיבור למסגרות השמה המתמחות במיון גיוס ולווי עובדים עם מוגבלות. כמו כן הטמעת ערכי סובלנות פתיחות ונאמנות בקרב כל העובדים, ותדמית חיובית של הארגון בקרב לקוחותיו והציבור.

המרכז מהווה כתובת אחת המעניקה פתרונות ומענה עבור מעסיקים. כמו כן מפעיל מגוון כלים  לצורך קליטה, העסקה וקידום של אנשים עם מוגבלות בעבודה.

קיימים מספר מסלולי שירות שבאמצעותם מסייע המרכז למעסיקים:

-  מוקד מידע לגבי תמיכה הניתנת למעסיקים של אנשים עם מוגבלות כולל סיוע במילוי הטפסים הנדרשים.

-  מענה ע"י אנשי מקצוע מומחים שיסייעו בטלפון או במייל.

-  בניית תכנית לעסק, ניתוח צורכי כוח אדם ותפקידים, ליווי והדרכה בהעסקת עובדים עם מוגבלות.

סוגי הסיוע הניתן למעסיקים ע"י משרד התמ"ת:

-  השתתפות במימון התאמות הנדרשות לעובדים בשל מוגבלותם, כמו רכישת ציוד מתאים, או התאמת סביבת עבודה.

-  תכנית "מסלול תעסוקה" – למעסיקים שייעמדו בתנאי המסלול, השתתפות בעלות שכר עובדים עם מוגבלות לתקופה של 30 חודשים עד שיעור ממוצע של 30% באופן מדורג. (התוכנית מופעלת בהתאם להקצאות תקציב).

-  אבחון לצורך קביעת שכר מינימום מותאם בהתאם ליכולת העבודה.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון: 1700-50-76-76. אתר אינטרנט: mtlm.org.il

באוקטובר 2013 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק לקידום ולשילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה.

הצעת החוק כוללת זכות לכל ילד או בוגר עם אוטיזם לקבל סל שיקום ושילוב בתחומי דיור, תעסוקה ופנאי, בהתאם לצרכיו האישיים. מדובר בעיגון זכויות בסיסיות של אנשים עם אוטיזם במסגרת החוק, לפי קריטריונים אחידים.

מאז נובמבר 2010 פועלת וועדה בן משרדית, בה חברים נציגים ממשרד הבריאות, הרווחה והתמ"ת -  המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה, במטרה להגדיר קווים מנחים להפעלת תוכנית תעסוקה מעברית עבור אנשים עם מוגבלויות ולהסדיר בחקיקה תחום זה.

תוכנית תעסוקה מעברית הינה תוכנית שנועדה לשמש שלב מעבר מעבודה במסגרות מוגנות, או ממצב של היעדר תעסוקה, לעבודה בשוק החופשי בתנאי העסקה המקובלים בחוק.

מטרות התעסוקה המעברית הן:

- פיתוח מסוגלות תעסוקתית, כמו כישורי עבודה, יכולת התנהגות ארגונית ואינטראקציה חברתית.

- הכנה וקידום המשתתפים לעבודה  בהיבטים רגשיים, העצמה והפחתת חסמים.

- סיוע בהשתלבות בעבודה, באמצעות השמה המתאימה לכישורים של כל משתתף בתוכנית.

בשלב ראשון, ביצעה הוועדה מיפוי, סקירה והערכה של תוכניות התעסוקה המעברית הפועלות כיום בישראל. הממצאים הצביעו על החשיבות הרבה שיש לקיומה של תעסוקה מעברית, מאחר והיא מאפשרת ומעניקה הזדמנות להשתלבות של אנשים עם מוגבלויות בעולם העבודה. אנשים שלולא כן, יתכן והיו נשארים בתעסוקה מוגנת או חווים השתלבות בלתי מוצלחת בעולם העבודה. תוכנית זו מאפשרת למעסיקים להיפגש עם עבודתם של אנשים עם מוגבלויות ובכך מסייעת לקדם נכונותם לקלוט עובדים אלו בתעסוקה.

בשלב שני, הציעה הוועדה עיקרי חוק להסדרה חקיקתית של התעסוקה המעברית, המתייחסים לנקודות כמו: תנאי הפעלת התוכנית וקווי מתאר לליווי ארגון שיקומי. עיקרי החוק הועברו להתייחסות גורמים שיקומיים והתקבלה תגובתם.

בשלב זה, מועברים עיקרי החוק למחלקה המשפטית של התמ"ת לצורך ניסוח הצעת החוק.

אתר המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה:

http://www.moital.gov.il/NR/exeres/25A13408-2FDA-49BC-BEC5-2F4E87E54346.htm

בתאריך 1.8.09, נכנס לתוקף תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי המכונה "חוק לרון".

מטרת החוק, ליצור תמריץ חיובי ליציאה לעבודה לאנשים עם מוגבלויות המקבלים קצבת נכות. כלומר, ככל שאדם ישתכר יותר מעבודה, כך הכנסתו הכוללת: שכר עבודתו וההכנסה מקצבת הנכות יחד, תהיה גדולה יותר. קצבת הנכות תקוזז באופן הדרגתי בהתאם לגובה ההכנסה מהעבודה. (ניתן לחשב את ההכנסה הכוללת במחשבון באתר של המוסד לביטוח הלאומי).

הזכויות נשמרות ודרגת אי הכושר שנקבעה לא תופחת בשל הגדלת השכר מהעבודה. מי שקיבל קצבת נכות במשך שנה או יותר והחל להשתכר מעל רף ההכנסות המזכות בקצבת נכות, יהיה זכאי לקצבת עידוד ולא לקצבת נכות. משמעות קצבת העידוד: ככל שהשכר מהעבודה יעלה, ההכנסה הכוללת מעבודה ומקצבה יחד – תגדל. אם במשך 3 השנים הראשונות לאחר הפסקת קצבת הנכות וקבלת קצבת העידוד, ההכנסה מעבודה תרד מתחת לרף המזכה בקצבת נכות, קצבת הנכות תחזור ותשולם, ללא בדיקה מחדש וללא צורך לעבור אבחון או ועדה כלשהי.

המידע הניתן כאן הוא כללי בלבד ונועד להציג עקרונות התיקון לחוק. מומלץ לקבל מידע נוסף באתר המוסד לביטוח לאומי ובאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. כמו כן, לקבלת מידע פרטני, לפנות למוסד לביטוח לאומי.

http://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx

 

בשלב זה נתמקד ונעדכן בחוקים, תקנות ותוכניות המבוססות על חקיקה שמטרתה לקדם השתלבות בעבודה של אנשים עם מוגבלויות, לאור השיעור הנמוך של השתלבותם בעבודה. לפי נתוני המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה במשרד התמ"ת, משנת 2009: שיעור האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלויות היה 22%. גבוה פי 2.6 משיעור האבטלה בקרב אנשים ללא מוגבלויות.

 

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 קיימת התייחסות לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה. מטרת החוק: "לעגן זכות של אדם עם מוגבלות להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים ולתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". עיקרון מרכזי בחוק, קובע שאין להפלות אדם עקב מוגבלותו בתעסוקה, בקבלה לעבודה וקידום. כמו כן קיימת התייחסות לנגישות והתאמות על מנת לאפשר השתלבות בעבודה.

במסגרת חוק זה נקבעו התקנות הבאות:

א. תקנות במסגרת חוק שכר מינימום, 2002 – תקנות המאפשרות לשלם לעובדים שכר מינימום מופחת בהתאם ליכולת עבודתם. השכר נקבע בשיעור המותאם ליכולות ולתפוקה של העובד/ת. בדרך זו ניתן לשלב בעבודה גם אנשים עם מוגבלות שאינם מסוגלים להגיע לתפוקה וקצב עבודה נדרש.

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתמ"ת, מפעיל תוכנית אבחון על מנת לקבוע  את יכולת העבודה. העובד עצמו, אפוטרופוס עליו או מיופה כוח, יכולים לפנות לתמ"ת לצורך עריכת האבחון. כמו כן, ניתן לפנות בבקשה לאבחון חוזר, אחת למספר חודשים.

ב. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשס"ו – 2006, מתייחסות להשתתפות המדינה במימון התאמות לנכים במקום העבודה. מדובר בסיוע הניתן למעסיק לצורך רכישת ציוד להנגשה והתאמת סביבת העבודה למגבלות, על מנת לאפשר השתלבות של אנשים עם מוגבלויות בעבודה.

פרטים נוספים לגבי התקנות וטפסים להגשת הבקשה לסיוע במימון ההתאמות ניתן להשיג באתר המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה, בתמ"ת.

http://www.moital.gov.il/NR/exeres/FB53CE68-542E-4D5D-AC93-A4952C526207.htm

 

הסכם קיבוצי בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קבע לפני שנים, שכל מקום עבודה בישראל מחויב ב"ייצוג הולם" לבעלי מוגבלויות. אלא שהחוק לא הגדיר מהו ייצוג הולם וכמעט אינו מבוצע במקומות עבודה. כולם מציינים את הערכיות, החשיבות והמוסריות שיש בהעסקת אנשים עם מוגבלות, אולם רק מעטים מתחייבים לכך במעשים.

ההסכם הקיבוצי שנחתם לפני מספר חודשים בין ההסתדרות למעסיקים, יכול להביא למימוש הרעיון בחוק ל"ייצוג הולם". מטרת ההסכם להגדיל מספר המועסקים שהם אנשים עם מוגבלות, בשוק העבודה באמצעות חיוב כל מקום עבודה המעסיק לפחות 100 עובדים, להעסיק בעלי מוגבלויות בשיעור של 3% מכוח האדם.

בתאריך 21.9.14 חתם שר הכלכלה מר נפתלי בנט, צו הרחבה המחיל על כל המשק את הוראות הסכם זה. בתום השנה הראשונה מכניסת הצו לתוקף, יחויבו המעסיקים לייצוג הולם של עובדים בעלי מוגבלויות, בשיעור של 2% לפחות מכוח האדם, ואילו בתום השנה השנייה -  3% לפחות. בנוסף קובע הצו מינוי אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות מטעם המעסיק.

למעסיקים יינתן מידע והדרכה באמצעות מרכז תמיכה למעסיקים וסיוע באמצעות השתתפות המדינה במימון התאמות הנדרשות לעובד עם מוגבלות, הנדרשות לצורך ביצוע תפקידו (לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשס"ו -2006).

 

יצירת קשר

סיגל הרשקוביץ

כתובת: ארלוזורוב 93 תל אביב

טלפון: 052-264-2255

 

הרשמה לדיוור