homesh

עו"ס אבנר אחדות

 

5/6/2005
מאפיינים של אנשים עם פיגור שכלי הנאשמים בפלילים
אחדות אבנר - M.S.W   : מפקח ארצי על ועדות האבחון - מחלקת אבחון וקידום, האגף לטיפול באדם המפגר, משרד הרווחה.

 

מבוא וסקירת ספרות
רמות (1983) מציין, כי מקובל לציין את שיעור האנשים עם פיגור שכלי בין 1% לבין 3% מכלל האוכלוסייה ובישראל ישנם למעלה מ - 50000 ילדים ומבוגרים, המוגדרים כמפגרים בשיכלם. אביעד (1986) מציין כי השיעור השכיח של אנשים עם פיגור שכלי באוכלוסייה הכללית הוא בסביבות 3% וש"השיעורים מושפעים מגורמים מספר וביניהם שיטת המחקר, הגדרת הפיגור שבה השתמשו החוקרים, טיב הרישום במקורות ואחרים". עפ"י נתוני האגף לטיפול באדם המפגר, בשנת 2003 טופלו על ידו כ - 23.000 אנשים עם פיגור שכלי (משרד העבודה והרווחה, 2003).
חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט - 1969 (להלן "החוק"), קובע כי ועדת אבחון היא הגוף המוסמך להחליט מיהו אדם עם פיגור שכלי. בועדת האבחון 5 אנשי מקצוע : פקיד סעד, פסיכולוג, מחנך, רופא ופסיכיאטר. בשנת 1975 תוקן החוק ונוסף לו סעיף מיוחד:סעיף 19, על תת סעיפיו השונים. תיקון זה בא להסדיר את כל נושא ההתיחסות לאנשים המואשמים בביצוע עבירות פליליות, ויש סיבה לחשוב כי מדובר באנשים עם פיגור/ליקוי שכלי (במאמר זה אתיחס רק לאנשים שאובחנו , ע"י ועדות האבחון ,כאנשים עם פיגור שכלי).
תיקון זה של החוק, הביא לידי ביטוי גישה הקובעת, כי יש לתת מענה והליך מיוחד במסגרת ההליך הפלילי לאנשים עם פיגור שכלי, משלב המעצר ועד ריצוי מאסר (בזק, 1985). מדי שנה מופנים ע"י בתי המשפט, במסגרת ההליך הפלילי כ - 150 אנשים לועדות האבחון. בד"כ מבקשים בתי המשפט מועדת האבחון חוו"ד בעניינו של הנאשם ו דרכי טיפול.

 

מעט נכתב בישראל על אנשים עם פיגור שכלי,אשר ביצעו עבירות פליליות. חלק מהכותבים עסקו בתאור המצב החוקי והשלכותיו (שניט, 1988) ועל אחריותו הפלילית של האדם עם פיגור שכלי (בזק, 1985, 1991). מעט גם נכתב על מאפייני האנשים עם פיגור שכלי, המעורבים בפלילים:
אביעד(1974) וקנדל גרוס (1989) התייחסו לשכיחות התופעה בקרב אוכלוסייה שהופנתה ל"מצפה ים"(מוסד הסתכלותי ואבחוני לעבריינים צעירים) . קנדל גרוס מציינת כי הנתונים נאספו בין השנים 1968 - 1970 (חלק מהסקר נערך לפני שנחקק חוק הסעד ב-1969 שהגדיר מיהו "מפגר" ובטרם תוקן חוק הסעד ונוסף לו הסעיף המתייחס לאנשים עם פיגור שכלי) : נמצא "כי כמחצית מהמופנים למוסד מנת המשכל שלהם הייתה נמוכה מהנורמלית במידה זו או אחרת. אצל 32% נמצאה מ"מ 70-79 , אצל 13.9% נמצאה מ"מ 60-69 ול- 3% מהמופנים הייתה מ"מ 50-59 (עמ' 158). באותו מאמר מתארת המחברת גם סקר שנערך ב - 1966 במחוז המרכז ונמצא "כי בין הילדים שהופנו לשירות מבחן 76% היו מפגרים בשכלם פיגור קל ואילו 20% היו בעלי רמה שכלית גבולית. שכיחות הפיגור השכלי בין עבריינים צעירים הייתה גבוהה פי 3 מאשר אצל הלא עבריינים". מדרך איסוף הנתונים לא ניתן ללמוד על היקף התופעה בקרב אנשים עם פיגור שכלי ועל מאפייני האוכלוסיה .
שוהם, רהב ואדר (1980) התייחסו באופן כללי לממדי הפשיעה בקרב המפגרים בשכלם, בהתאם לרמת הפיגור השכלי, תוך התיחסות למחקרים ישנים מאוד מחו"ל, אשר השתמשו בהגדרות שונות של הפיגור השכלי וכמובן שאינם משקפים את המציאות. בנוסף, במאמרם הם מזכירים גם את הסקר שנערך ב-1966 במחוז המרכז ומציינים כי " מסתבר שילדים מופרעים נחשבו,לעיתים קרובות, למפגרים, ולכן האבחון של הפיגור השכלי אצל העברינים הצעירים לא היה מדוייק".
עיקר העבירות של אנשים עם פיגור שכלי הן כלפי בני אדם Baroff  , 1996) ) ומבצעים עבירות פחות חמורות משל כלל האוכלוסייה (Leigh, 1995  ).

 

במאמרי זה אתייחס למאפיינים השונים של אנשים עם פיגור שכלי בישראל (אנשים שועדת האבחון החליטה שהם עם פיגור שכלי ), שהואשמו בפלילים, מכל הארץ ובכל הגילאים .

 

איסוף הנתונים
נבדקו כל המופנים לועדות האבחון, ע"י בתי המשפט, בהליך פלילי, מכל הארץ, בין השנים 1998 ועד 6/2003. מתוך כ - 800 מופנים נמצאו 114 אנשים, שועדות האבחון קבעו כי הם אנשים עם פיגור שכלי - כל האנשים עברו קודם לדיון בועדת האבחון תהליך של אבחון מקיף, בהתאם לנהוג באגף לטיפול באדם המפגר (עמינדב, 1998). בענינם של 114 המקרים הנתונים נאספו מתוך ועדות האבחון ומתוך כתבי האישום. 6 אנשים הואשמו במספר סעפי אישום : עבירות מין ואלימות - התייחסתי לעבירת המין כעבירה עיקרית. במקרים אחדים, הואשמו אנשים במספר עבירות מאותו סוג, כגון: עבירות מין, עבירות רכוש ואלימות - התייחסתי לכך כאל מקרה 1.

 

הממצאים

 

1. סוגי העבירות.
מין מין במשפחה אלימות אלימות במשפחה רכוש אחר
34 (30%) 7 (6%) 18 (16%) 26 (23%) 19 (17%) 10 (8%)
מין/מין במשפחה - מעשים מגונים ומעשים מגונים בפומבי (76% מעבירות המין), אונס - 6 מקרים (11%), מהם 4 במשפחה (כל מבצעי האונס ברמת פיגור שכלי קל), מעשה סדום - 4 מקרים (9%), ניסיון לאונס – 2 מקרים (4%).
רוב מבצעי עבירות המין (32) מתפקדים ברמת פיגור שכלי קל ו - 5 ברמת פיגור שכלי קל בינוני. 3 מתפקדים ברמת פיגור שכלי בינוני ו - 1 ברמת פיגור שכלי בינוני נמוך.
עבירות מין לפי דת הנאשם: 86% יהודים (35 מקרים), 12% מוסלמים (5 מקרים) ו- 2% נוצרים (מקרה 1).
אלימות - תקיפה ואיומים.
אלימות במשפחה - כלפי הורים ואחים (12 מקרים) ובת הזוג (9 מקרים).
רכוש - כמעט כולם על פריצה וגניבה לרכב ודירות.
אחר - סמים (3), בנייה לא חוקית (2), יידוי אבנים (2), זיוף מסמך, בריחה ממשמורת ושהייה בלתי חוקית בישראל.

 

2. רמת תפקוד(פיגור שכלי).
קל קל - בינוני בינוני בינוני - נמוך ללא רמה
82 (72%) 22 (19%) 6 (5%) 3 (3%) 1 (1%)
רוב מוחלט של העבירות מבוצעות ע"י אנשים עם פגור שכלי קל וקל - בינוני (91%) והם אלו שמבצעים את כל סוגי העבירות ואת רוב העבירות החמורות.
אנשים עם פיגור שכלי בינוני (6) בצעו עבירות של אלימות במשפחה (תקיפת בת הזוג), עבירות מין - 3 (מעשה מגונה במשפחה, מעשה סדום בקטין, מעשה מגונה), רכוש(פריצה וגניבה מרכב) ואלימות - תקיפת קטינה.
אנשים עם פיגור שכלי בינוני נמוך (3) בצעו עבירות של בנייה לא חוקית, אלימות במשפחה ומעשה מגונה בקטינה.

 

3. מצב משפחתי.
רווק נשוי גרוש
84 (74%) 24 (21%) 6 (5%)
הנשואים: 20 גברים ו - 4 נשים בצעו עבירות אלימות במשפחה (15) , רכוש (4) מין (2), מין במשפחה (2) ובנייה לא חוקית . רמת הפיגור השכלי של הנשואים: גברים : קל - 14, קל בינוני - 4 , בינוני - 2. נשים : קל - 3 , קל בינוני - 1. ל - 16 מהנשואים יש ילדים.
דת הנשואים: מוסלמים - 13 (מתוכם 2 נשים), יהודים - 11 (מתוכם 2 נשים).

 

4. מין.
גברים נשים
106 (93%) 8 (7%)
מבין הנשים - 4 נשואות (3 ברמת פיגור שכלי קל ואחת קל-בינוני), בצעו עבירות של: אלימות במשפחה (3 תקפו את בנותיהן ו - 1 תקפה את בעלה). 2 נשים גרושות (ברמת פיגור שכלי קל וקל בינוני) - בריחה ממשמורת ואלימות. 2 נשים רווקות בצעו עבירות של: בנייה לא חוקית - פיגור שכלי בינוני נמוך, רכוש - פיגור שכלי קל. לכל הנשים הנשואות ואשה גרושה 1 - יש ילדים.

 

5. דת.
יהודי לא יהודי
71 (62%) 43 (38%)
כיהודים נחשבו גם כל העולים מחבר העמים. לא יהודים הם כולם מוסלמים, למעט נוצרי 1.
מספרם של הלא יהודים הנו גבוה במידה ניכרת מגודלם באוכלוסייה. אולם, בבדיקה של מבצעי עבירות המין עולה, כי מספרם של הלא יהודים (5 מוסלמים ו - 1 נוצרי) יורד ל - 14% בלבד.

 


6. גיל.
עד 18 18 - 39 40 - 59 60+
18 (16%) 65 (57%) 29 (25%) 2 (2%)
הקטינים (עד גיל 18), בצעו בעיקר עבירות מין (7- מתוכם 3 במשפחה), רכוש (4) ואלימות (5 - מתוכם 2 במשפחה). 11 מתוך הקטינים הם מוסלמים.
2 המקרים מעל גיל 60 היו רווקים ובצעו עבירות מין: אונס ומעשה מגונה בקטינה.

 

7. סוג מגורים.
בביתו בבית ההורים דיור קהילתי מעון
34 (30%) 67 (58%) 9 (8%) 4 (4%)
רוב מוחלט (88%) של העבירות מתבצע ע"י אנשים שגרים בבית משלהם(בעיקר הנשואים) או שגרים בבית ההורים. רוב עבירות המין (35 מקרים) בוצעו ע"י אנשים הגרים בביתם או בבית ההורים. 5 מתוך 6 עבירות האונס בוצעו ע"י אנשים הגרים ב : בית ההורים (3 מקרים), 1 גר עם אשתו, 1 גר לבד. אונס 1 בוצע ע"י אדם שגר בהוסטל בקהילה. מתןך 6 מקרי האונס 1 היה קטין בעת ביצוע העבירה ו - 1 היה מעל לגיל 60 (רווק שגר לבד). 6 מתוך 9 העבירות שבוצעו ע"י אנשים שגרים בדיור בקהילה הם עבירות מין ו - 2 מתוך 4 העבירות שבוצעו ע"י אנשים שגרים במעון פנימייה הם עבירות מין.
כל עבירות המין בוצעו ע"י גברים.

 

8. ארץ לידה.
ישראל חבר העמים צפון אפריקה אחר
94 (82%) 9 (8%) 8 (7%) 3 (3%)
צפון אפריקה - עיראק (4), מרוקו (2), טוניס (2). אחר - אתיופיה והודו.

 

9. רקע אישי.
ב – 58 מקרים, מתוך 114 המקרים, נמצא שיש ברקע האישי מאפיינים מסוימים – בקרב מספר נאשמים נמצאו מספר מאפיינים.
טיפול פסיכיאטרי הפרעות התנהגות מחלות רקע פלילי חומרים ממכרים
22 21 21 11 8
מחלות: אפילפסיה - 14 , סכרת - 7.
שמוש בחומרים ממכרים: סמים - 5 , אלכוהול - 3.

 

10. רקע משפחתי
ב- 49 מקרים, מתוך 114 המקרים, נמצא שיש ברקע המשפחתי מאפיינים מסוימים - במשפחות שונות נמצאו מספר מאפיינים.
פגור שכלי/עכוב התפתחותי קרבת דם בין ההורים מחלות אחים מחלות הורים
27 (45%) 17 (28%) 10 (16%) 7 (11%)

 

11. שלוב במסגרת חינוכית/תעסוקתית:
חנוך תעסוקה
כן לא כן לא
8 -כולם קטינים,
מהם 2 מוסלמים 10 - כולם קטינים, מהם
9 מוסלמים 33 : 6 מוסלמים, 1 נוצרי ו - 26 יהודים 62 : 25 מוסלמים ו - 37
יהודים
לגבי מקרה 1 לא היה מידע.

 

דיון
במדינת ישראל אין נתונים מדוייקים בנוגע לגודל האוכלוסייה של האנשים עם מוגבלויות, כולל אנשים עם פיגור שכלי. הועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים וקידום שילובם בקהילה (ועדת לרון) התייחסה לעובדה זו והמליצה על "הקמת מאגר נתונים מקיף וכולל של אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות, אשר יסייע בקביעת המדיניות ויתרום לשיפור ולייעול עבודת הגורמים המטפלים..." (משרד ראש הממשלה, 2005).
בעבודה זו נבדקו 114 מקרים לאורך 5 וחצי שנים : ממוצע של קרוב ל- 21 מקרים לשנה.
רוב העבירות, של אנשים עם פיגור שכלי, הן כלפי בני אדם, כאשר בקרב האוכלוסייה הכללית טווח/רפרטואר העבירות רחב יותר: אנשים עם פיגור שכלי מבצעים עבירות פחות חמורות משל שאר האוכלוסייה.
אנשים עם פיגור שכלי מבצעים עבירות פליליות, אך מספר מבצעי העבירות קטן באופן משמעותי ממספרם בקרב האוכלוסייה הכללית. סביר להניח שמספר מבצעי העבירות גדול יותר מהמתואר(ייתכן שישנם מספר מקרים לא גדול שעקב חוסר בנתונים לא נכללו בעבודה זו), אך גם אם לוקחים בחשבון מקרים של אנשים עם פיגור שכלי שניתפסים (אנשים עם פיגור שכלי נתפסים
בקלות רבה מאוד, בהשוואה למבצעי העבירות "הרגילים", אשר אחוז גדול מהם כלל לא ניתפס) ומוחלט שלא להגיש בעניינם כתב אישום, עקב היותם אנשים עם פיגור שכלי - עדיין המספרים קטנים באופן משמעותי ממספרם בקרב האוכלוסייה הכללית.
במסגרות המגורים של האגף לטיפול באדם המפגר, נמצאים כ- 9000 דיירים, המהווים קרוב ל- 40% מהאוכלוסייה המטופלת ע"י האגף.
רוב מוחלט (88%) של מבצעי העבירות גרים בקהילה: עם ההורים או בבית משלהם - היותם בתוך הקהילה חושף אותם למצבים, שלא תמיד יש להם את הכלים והיכולת להתמודד איתם כראוי. זאת ועוד, עבירות המתרחשות בקרב הקהילה, הקורבנות והוריהם פחות סלחניים ולכן גם מזעיקים את המשטרה ומגישים תלונות. אין ספק, שבתוך מסגרות המגורים בקהילה (הוסטלים, דירות וכד') ובמעונות הפנימייה, מתבצעים עבירות (מין ואלימות בעיקר) ע"י אנשים עם פיגור שכלי כלפי חבריהם - אך לא תמיד מקרים אלו ידועים ואם הם ידועים הם מטופלים בתוך המסגרת/מערכת, ולא מובאים לידיעת המשטרה (מדובר בעבירות "קלות"). בנוסף, דיירי המסגרות החוץ ביתיות נמצאים פחות זמן (מי יותר ומי פחות) במגע עם הקהילה "הרגילה", וגם אם הם נמצאים בתוך הקהילה, לעיתים קרובות יש איתם מלווה, עובדה החושפת אותם פחות לאירועים בעיתיים.
זאת ועוד, במעונות הפנימייה נמצאים כ- 6000 אנשים, שחלק ניכר מהם מתפקד ברמת פיגור שכלי בינוני עד עמוק (משרד העבודה והרווחה, 1999) - רוב העבירות מבוצעות ע"י אנשים המתפקדים ברמת פיגור שכלי קל (72%) וקל בינוני (19%).
מיניות היא חלק מרכזי בחיי כל אדם. לכן, חשוב ביותר לתת כלים לאוכלסייה של האנשים עם פיגור שכלי, בכדי שיוכלו להביא לידי ביטוי את התנהגותם המינית באופן נורמטיבי וסביר להניח שידע/חינוך זה יסייע להפחית (במידה כלשהי) את ההתנהגות המינית הלא מקובלת. איסור/כעס על ביטויי מיניות בקרב אנשים עם פיגור שכלי לא יביאו לידי הפחתת הצורך אלא להסתרתו וביטויו, לעיתים, שלא כראוי. התעלמות מהתנהגות מינית חריגה לא תביא להפחתתו אלא תביא, עם הזמן, להחמרה ואולי גם להסתבכות פלילית. חובה לטפל באנשים המבצעים עבירות מין - אבחון והערכה הנם שלב חשוב וחיוני לקביעת תכנית טיפולית לאוכלוסייה זו וחשוב שזה ייעשה ע"י אנשי מקצוע מומחים, מתחום הפיגור השכלי (מורבר, 2001).
מספרם של הלא יהודים בקרב מבצעי העבירות הוא גבוה במיוחד - הסיבה לכך לא ברורה דיה (בהעדר נתונים על מספר היהודים והלא יהודים בעלי פיגור שכלי אינני יכול להשוות עפ"י גודלם). ניתן לנסות ולהסביר זאת: א. אי שילוב במסגרת חינוכית ותעסוקתית - דבר המוביל לחוסר מעש ולשוטטות, המוביל ,לעיתים, למעשים פליליים: מתוך 11 קטינים מוסלמים בגיל חינוך 9 לא היו במסגרת חינוכית ומתוך 62 בוגרים, שלא היו משולבים במסגרת תעסוקתית, 25 היו מוסלמים. כלומר, 34 אנשים מוסלמים מתוך 42 לא היו משולבים במסגרת כלשהי, בעת ביצוע העבירה. לשאלה, מדוע רבים כל כך מקרב האוכלוסייה המוסלמית לא משולבים במסגרות אין לי מענה, אך ייתכן כי חלקה נובע מכך שאין מספיק מסגרות תעסוקתיות באזור המגורים, בכדי לתת מענה לאוכלוסייה זו(שלחלקה בעיות התנהגות) ובחוסר פיקוח הולם על שילוב במסגרות חינוך. ב. אכיפת יתר - ייתכן וגורמי החוק אוכפים יותר כלפי אוכלוסייה זו, אם מסיבות של דעה קדומה ואם עקב אפלייה.
ייתכן שבתחום עבירות המין יש פחות כתבי אישום בקרב המוסלמים עקב החשש/בושה לדווח.
17 מתוך 24 מהאנשים הנשואים ביצעו עבירות של אלימות במשפחה(15) ומין במשפחה (2) - אין ספק כי אנשים אלו זקוקים לתמיכה, סיוע והכוונה מקצועית בכל הקשור לחיי משפחה וזוגיות.
מומלץ לבדוק בעתיד האם יש קשר, בין הרקע האישי והמשפחתי של האדם עם הפיגור השכלי לבין היותו מבצע עבירה.

 

מקורות:
אביעד, י. (1974). פגור שכלי ועבריינות בישראל. השרות למפגר, משרד הסעד, ירושלים.
אביעד, י. (1986). תהליך התוויית הפיגור השכלי ושכיחות המפגרים בשכלם בארבעה יישובים
עירוניים בגוש דן. בתוך א. רימרמן, ש. רייטר ומ. חובב (עורכים), נכות התפתחותית ופיגור
שכלי (עמ' 57 - 74), ת"א: צ'ריקובר.
בזק, י. (1985). אחריותם הפלילית של מפגרים ושל פסיכופתים. אחריותו הפלילית של
הלקוי בנפשו , 187 - 192. ירושלים: קרית ספר.
בזק, י. (1991). אחריותו הפלילית של המפגר. הרצאות בנושא הפיגור השכלי (עמ' 9 - 12),
יום עיון שנערך במעון "שקמה", "קרן משולם". ירושלים.
חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט - 1969. ירושלים: הוצאת גדעון.
מורבר, מ. (2001). עבריינות מינית בקרב אנשים עם פיגור שכלי. משרד העבודה והרווחה, האגף
לטיפול באדם המפגר, ת"א.
משרד העבודה והרווחה (1999). יעדים תכניות שרותים השגים. האגף לטיפול באדם המפגר,
ירושלים.
משרד העבודה והרווחה (2003). תוכנית עבודה לשנת 2003 . האגף לטיפול באדם המפגר,
ירושלים.
משרד ראש הממשלה (2005). ועדת לרון. בתוך http://www.gov.il/PMO/Communication/EventsDiary/eventtlaron21045.htm
עמינדב, ח. (1998). תהליך האבחון לקביעת קיומו של פיגור שכלי. בתוך א. רימרמן, מ. חובב, א.
דבדבני וא' רמות (עורכים), נכות התפתחותית ופיגור שכלי בישראל (עמ' 15 - 36), ירושלים:
מאגנס.
קנדל-גרוס, י. (1989). העבריין הפסאודו-מפגר. בתוך י. ווזנר, מ. גולן, ומ. חובב (עורכים), שירותי
תקון והעבודה הסוציאלית (עמ' 155 - 176), ת"א: פפירוס.
רמות, א. (1983). הידעת ש. השירות למפגר, משרד העבודה והרווחה, ירושלים.
שוהם, ש. רהב, ג. ואדר, מ. (1980). ליקויים במבנה האישיות ועבריינות. קרימינולוגיה, 149- 152.
ירושלים ות"א: שוקן.
שניט, ד. (1988). מפגרים. החוק הפרט ושירותי הרווחה , 285 - 290. ירושלים:מאגנס.
Baroff, G.S  . (1996). The mentally retarded offender. In J. W. Jacobson  , & J. A  .
Mulick   (Eds.)(1996). Mannual of Diagnosios and Professional Practice in  
Mental   Retardation. Washington, DC: American Psychlogical Association  ,
pp  311-321.
Leigh, A. D. (1995). People with Mental Retardation in the Criminal Justice System.
In http://thearc.org/faqs/crimqa.html

יצירת קשר

סיגל הרשקוביץ

כתובת: ארלוזורוב 93 תל אביב

טלפון: 052-264-2255

 

הרשמה לדיוור