לפני שמתעמקים בכל מה שקשור לאבחון אספרגר, חשוב להכיר תחילה את התסמונת. תסמונת אספרגר היא סוג של לקות התפתחותית, אשר משויכת לקטגוריה של תסמונות הספקטרום האוטיסטי.
המאפיינים של התסמונת באים לידי ביטוי בעיקר בקושי בפירוש של סיטואציות חברתיות, קושי בהבנה ופיענוח של רמזים חברתיים ובמקרים רבים, המאפיינים יבואו לידי ביטוי גם בהתעסקות בתחום ספציפי בלבד, דיבור בטון שהינו מונוטוני, התמודדות עם בעיות רגשיות שונות, בקושי להסתגל אל שינויים ולמצבים חדשים, בקושי בניהול מערכות יחסים מכל הסוגים (הקושי יכול לבוא לידי ביטוי הן ביצירת מערכות שכאלו והן בשמירה עליהן) – כאמור, במקרים אלו, מדובר בסיבות בגינן אנשים בגילאים בוגרים פונים לאבחון, על מנת להבין את הסיבות לקשיים שלהם ובמטרה לנסות ולפתור אותם.
חשוב להדגיש כי ברוב המוחלט של המקרים, הסובלים מהתסמונת יהיו בעלת מנת משכל ממוצעת ובמקרים מסוימים מנת המשכל שלהם היא אף מעל לממוצע.
איך מאבחנים אספרגר אצל מבוגרים?
לא תמיד פשוט לאבחן תסמונת אספרגר אצל ילדים ובני נוער, מכיוון שההתפתחות השפתית של ילדים עם אספרגר תהיה בדרך כלל תקינה ולא יהיה בהכרח עיכוב התפתחותי או קוגניטיבי אשר יכול להצביע על הבעיה – ילדים עם אספרגר מתקשרים ומוצאים עניין בנושאים שונים. מהסיבה הזאת, במקרים רבים האבחון מתבצע רק בגילאים מאוחרים – ישנם לא מעט מקרים בהם התסמונת אובחנה רק אחרי גיל 30.
ברוב המקרים בכדי לאבחן אספרגר, עושים שימוש ב-ADOS, מדובר בכלי אבחוני אשר באמצעותו ניתן לאבחן בצורה מדויקת את קיומה של התסמונת – כמו גם הפרעות נוספות הנמצאות על הרצף האוטיסטי. הכלי מתאים לנבדקים בגילאים שונים וכחלק מכך, גם למבוגרים.
מדובר בסוג של מבחן, אשר מחולק ל-4 חלקים, כאשר, לכל נבחן מותאם החלק הרלוונטי בעבורו – החלק הראשון מיועד עבור ילדים עם יכולת שפתית מוגבלת, החלק השני מיועד עבור ילדים אשר מדברים בצורה לא שוטפת. החלק השלישי מיועד לנבדקים בעלי יכולת ורבלית שוטפת והחלק הרביעי הוא החלק הרלוונטי עבור נבדקים מבוגרים – חלק זה מיועד לבדיקת מתבגרים ומבוגרים בעלי יכולת ורבלית שוטפת.
כלי נוסף אשר מאפשר לאבחן אספרגר במבוגרים הוא מבחן ה-AQ אשר מורכב משאלות רב בררתיות, אשר מטרתן לוודא אם יש לנבדק רגשות, התנהגויות או מחשבות אשר מאפיינות אנשים עם אספרגר.
איך מטפלים באספרגר מבוגרים?
מטרת הטיפול היא להעניק למתמודדים עם האספרגר כלים ישימים אשר יאפשרו להם להתמודד בצורה המיטבית עם התסמונת. הטיפול יכול לבוא לידי ביטוי בטיפול קוגניטיבי – התנהגותי, בטיפול תרופתי, באמצעות שיטת טומטיס ובטכניקות נוספות – כאשר, במקרים רבים ההמלצה היא לשלב כמה מהשיטות המדוברות יחד, בכדי להשיג את התוצאות המיטביות.